Israel:מושבה גרמנית בירושלים: Unterschied zwischen den Versionen

Version vom 3. Oktober 2012, 20:55 Uhr (Quelltext anzeigen) Dario Radisic (Diskussion | Beiträge) (Die Seite wurde neu angelegt: „© Goethe-Institut מי שמשוטט לאיטו לאורכו של רחוב עמק רפאים …“)		Version vom 3. Oktober 2012, 20:59 Uhr (Quelltext anzeigen) Dario Radisic (Diskussion | Beiträge) Zum nächsten Versionsunterschied →
Zeile 13:		Zeile 13:
	{{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/4/47/ISRAEL_8_deutsche-kolonie-jerusalem_hebrew.mp3 | סקירה על המושבה הגרמנית|[[Datei:ISRAEL_MP3_008.jpg]]||מושבה גרמנית בירושלים}}{{#newBox:listbox}}		{{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/4/47/ISRAEL_8_deutsche-kolonie-jerusalem_hebrew.mp3 | סקירה על המושבה הגרמנית|[[Datei:ISRAEL_MP3_008.jpg]]||מושבה גרמנית בירושלים}}{{#newBox:listbox}}
	==טיפים לקישורים==		==טיפים לקישורים==
−	* [http://en.wikipedia.org/wiki/German_Colony,_Jerusalem German Colony, Jerusalem (en.wikipedia.org)]	+	* [http://he.wikipedia.org/wiki/המושבה_הגרמנית_%28ירושלים%29 המושבה הגרמנית (ירושלים)]
−	* [http://www.israelnetz.com/index.php?id=38&tx_ttnews%5Btt_news%5D=18638&cHash=aea04d1ba6e71eb7dae2a201c078ba03#.UEX7sUIVhpE Jekkes und Templer (israelnetz.com)]	+	* [http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/picture/atarim/Toursite_form_atar.asp?site_id=51&pic_cat=1&icon_cat=5&york_cat=8&type_id=317 המושבה הגרמנית]{{#newBox:listbox}}
−	* [http://www.spiegel.de/spiegel/spiegelgeschichte/d-65469616.html Aufschwung im Namen Gottes (spiegel.de)]{{#newBox:listbox}}
	==בעקבות גרמניה==		==בעקבות גרמניה==
	פרוייקט של [http://www.goethe.de/israel מכון גתה ישראל]		פרוייקט של [http://www.goethe.de/israel מכון גתה ישראל]

---

Version vom 3. Oktober 2012, 20:59 Uhr

מי שמשוטט לאיטו לאורכו של רחוב עמק רפאים בירושלים, יכול רק לנחש את קיומו של הכפר השוואבי הקטן, שהטמפלרים החלו לבנות אי אז בשנת 1873 בסמוך לעיר העתיקה. את הבית הראשון בשדה האבנים השומם בנה רב הטוחנים מתיאוס פרנק. מעל הפתח חקוקה עד היום הכתובת בבירור לעין כל: ”עד כאן עזר ה'“. אמונה נוצרית והתנ"ך היו חלק בלתי נפרד בכל יוזמותיהם הנועזות של הפייטיסטים החרוצים שביקשו לייבא את הקדמה המודרנית אל ארץ הקודש, ובתוך כך גם להעביר את ארץ הקודש אל בעלותם.

Haifa, Jaffa, Tel Aviv und Jerusalem

רבים מהם היו בעלי מלאכה מוכשרים. הם הכניסו לשימוש כלים חקלאיים חדשים ומערכות השקיה, יצרו מפעלי בטון ומרתפי יין, טיפחו את הגינות שלפני בתיהם, הקימו מגרש ספורט, בתי בירה וכמובן גם בתי עלמין. בית העלמין הטמפלרי של ירושלים נמצא ממש על רחוב עמק רפאים, חבוי מאחורי חומה ושערי ברזל גבוהים.

בית העלמין הוא בבחינת עדות גרמנית אחרונה מאותה תקופה, שכן הטמפלרים התיישבו קודם כל בחיפה, יפו ותל אביב, בטרם ייסדו את המושבה בירושלים שהגישה אליה הייתה קשה הרבה יותר. (כאן בא קישור ל”תחנה“ ולבית וילאנד בתל אביב). הודות לפעילותם הנמרצת התפתחו במהרה שכונות העיר הגובלות במושבה — בקעה, תלפיות וקטמון, שם השתקעו גם ערבים-נוצרים אמידים רבים.