Israel:הטכניון בחיפה: Unterschied zwischen den Versionen
Aus goethe.de
(→לקריאה נוספת בהמשך המאמר) |
K (Newline insert before newBox via script) |
||
| (6 dazwischenliegende Versionen von 3 Benutzern werden nicht angezeigt) | |||
| Zeile 3: | Zeile 3: | ||
[[Datei:ISRAEL_4_technion-haifa_3.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]] | [[Datei:ISRAEL_4_technion-haifa_3.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]] | ||
| − | לאחר נסיעתו לפרובינציה הטורקית ב-1907, העלה ד"ר פאול נתן, ראש | + | לאחר נסיעתו לפרובינציה הטורקית ב-1907, העלה ד"ר פאול נתן, ראש "חברת עזרה של יהודי גרמניה" את ההצעה לייסד בחיפה "טכניקום". הרעיון השתלב היטב במדיניות החוץ האסטרטגית של הקייזר הגרמני וילהלם השני, שתבע לחזק את השפעתה של גרמניה במזרח התיכון. כך הונחה ב-1912 אבן הפינה לטכניון. מלחמת העולם הראשונה ומכשולים אחרים עיכבו את סיום העבודות. בחלוף תריסר שנים ישבו סוף סוף הסטודנטים הראשונים במבנה האוריינטלי שתיכנן האדריכל הברלינאי אלכסנדר ברוולד. (כיום שוכן בבניין ההיסטורי שבשכונת הדר מוזיאון המדע הלאומי, "מדעטק"). |
| + | {{#newBox:}} | ||
| + | {{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/f/f1/ISRAEL_4_technion-haifa_hebrew.mp3 | סקירה על הטכניון|[[Datei:ISRAEL_MP3_004.jpg]]||הטכניון בחיפה}} | ||
| + | {{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/4/40/ISRAEL_4_technion-haifa_deutsch.mp3 | סקירה על הטכניון (German)|[[Datei:ISRAEL_MP3_004.jpg]]||הטכניון בחיפה}}{{#newBox:listbox}} | ||
==לקריאה נוספת בהמשך המאמר== | ==לקריאה נוספת בהמשך המאמר== | ||
| − | * [[מלחמת השפות/דקליים של איינשטיין | + | * [[Israel:מלחמת השפות/דקליים של איינשטיין|מלחמת השפות/דקליים של איינשטיין]]{{#newBox:listbox}} |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==טיפים לקישורים== | ==טיפים לקישורים== | ||
* [http://www.madatech.org.il/Pages/Index.aspx מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל] | * [http://www.madatech.org.il/Pages/Index.aspx מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל] | ||
| Zeile 16: | Zeile 16: | ||
פרוייקט של [http://www.goethe.de/israel מכון גתה ישראל] | פרוייקט של [http://www.goethe.de/israel מכון גתה ישראל] | ||
| − | [[טקסט: גיזלה דאקס]] | + | [[Israel:טקסט: גיזלה דאקס|טקסט: גיזלה דאקס]] |
| − | [[צילום: נועה בן-שלום]] | + | [[Israel:צילום: נועה בן-שלום|צילום: נועה בן-שלום]] |
הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של [http://blog-admin.br-online.de/studio-tel-aviv/ רדיוARD/BR תל אביב] | הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של [http://blog-admin.br-online.de/studio-tel-aviv/ רדיוARD/BR תל אביב] | ||
Aktuelle Version vom 4. September 2020, 16:29 Uhr
המכון הטכנולוגי לישראל — הטכניון, הוא המוסד להשכלה גבוהה הותיק בישראל ושם דבר למצוינות. מלבד זאת, הוא נחשב המצאה גרמנית, שכן הקמתו בתקופתה העות'מנית מיוחסת ליוזמה של יהודים ממוצא גרמני.
לאחר נסיעתו לפרובינציה הטורקית ב-1907, העלה ד"ר פאול נתן, ראש "חברת עזרה של יהודי גרמניה" את ההצעה לייסד בחיפה "טכניקום". הרעיון השתלב היטב במדיניות החוץ האסטרטגית של הקייזר הגרמני וילהלם השני, שתבע לחזק את השפעתה של גרמניה במזרח התיכון. כך הונחה ב-1912 אבן הפינה לטכניון. מלחמת העולם הראשונה ומכשולים אחרים עיכבו את סיום העבודות. בחלוף תריסר שנים ישבו סוף סוף הסטודנטים הראשונים במבנה האוריינטלי שתיכנן האדריכל הברלינאי אלכסנדר ברוולד. (כיום שוכן בבניין ההיסטורי שבשכונת הדר מוזיאון המדע הלאומי, "מדעטק").
בעקבות גרמניה
פרוייקט של מכון גתה ישראל
הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של רדיוARD/BR תל אביב
