Israel:מושבה גרמנית בירושלים: Unterschied zwischen den Versionen
Aus goethe.de
K (Newline insert before newBox via script) |
|||
| (6 dazwischenliegende Versionen von 3 Benutzern werden nicht angezeigt) | |||
| Zeile 1: | Zeile 1: | ||
[[Datei:ISRAEL_8_deutsche-kolonie-jerusalem_1.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]] | [[Datei:ISRAEL_8_deutsche-kolonie-jerusalem_1.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]] | ||
| − | מי שמשוטט לאיטו לאורכו של רחוב עמק רפאים בירושלים, יכול רק לנחש את קיומו של הכפר השוואבי הקטן, שהטמפלרים החלו לבנות אי אז בשנת 1873 בסמוך לעיר העתיקה. את הבית הראשון בשדה האבנים השומם בנה רב הטוחנים מתיאוס פרנק. מעל הפתח חקוקה עד היום הכתובת בבירור לעין כל: | + | מי שמשוטט לאיטו לאורכו של רחוב עמק רפאים בירושלים, יכול רק לנחש את קיומו של הכפר השוואבי הקטן, שהטמפלרים החלו לבנות אי אז בשנת 1873 בסמוך לעיר העתיקה. את הבית הראשון בשדה האבנים השומם בנה רב הטוחנים מתיאוס פרנק. מעל הפתח חקוקה עד היום הכתובת בבירור לעין כל: "עד כאן עזר ה'". אמונה נוצרית והתנ"ך היו חלק בלתי נפרד בכל יוזמותיהם הנועזות של הפייטיסטים החרוצים שביקשו לייבא את הקדמה המודרנית אל ארץ הקודש, ובתוך כך גם להעביר את ארץ הקודש אל בעלותם. |
[[Datei:ISRAEL_8_deutsche-kolonie-jerusalem_2.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]] | [[Datei:ISRAEL_8_deutsche-kolonie-jerusalem_2.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]] | ||
| Zeile 7: | Zeile 7: | ||
רבים מהם היו בעלי מלאכה מוכשרים. הם הכניסו לשימוש כלים חקלאיים חדשים ומערכות השקיה, יצרו מפעלי בטון ומרתפי יין, טיפחו את הגינות שלפני בתיהם, הקימו מגרש ספורט, בתי בירה וכמובן גם בתי עלמין. בית העלמין הטמפלרי של ירושלים נמצא ממש על רחוב עמק רפאים, חבוי מאחורי חומה ושערי ברזל גבוהים. | רבים מהם היו בעלי מלאכה מוכשרים. הם הכניסו לשימוש כלים חקלאיים חדשים ומערכות השקיה, יצרו מפעלי בטון ומרתפי יין, טיפחו את הגינות שלפני בתיהם, הקימו מגרש ספורט, בתי בירה וכמובן גם בתי עלמין. בית העלמין הטמפלרי של ירושלים נמצא ממש על רחוב עמק רפאים, חבוי מאחורי חומה ושערי ברזל גבוהים. | ||
| − | בית העלמין הוא בבחינת עדות גרמנית אחרונה מאותה תקופה, שכן הטמפלרים התיישבו קודם כל בחיפה, יפו ותל אביב, בטרם ייסדו את המושבה בירושלים שהגישה אליה הייתה קשה הרבה יותר. (כאן בא קישור | + | בית העלמין הוא בבחינת עדות גרמנית אחרונה מאותה תקופה, שכן הטמפלרים התיישבו קודם כל בחיפה, יפו ותל אביב, בטרם ייסדו את המושבה בירושלים שהגישה אליה הייתה קשה הרבה יותר. (כאן בא קישור ל"תחנה" ולבית וילאנד בתל אביב). הודות לפעילותם הנמרצת התפתחו במהרה שכונות העיר הגובלות במושבה — בקעה, תלפיות וקטמון, שם השתקעו גם ערבים-נוצרים אמידים רבים. |
| + | {{#newBox:}} | ||
| + | {{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/4/47/ISRAEL_8_deutsche-kolonie-jerusalem_hebrew.mp3 | סקירה על המושבה הגרמנית|[[Datei:ISRAEL_MP3_008.jpg]]||מושבה גרמנית בירושלים}} | ||
| + | {{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/a/ae/ISRAEL_8_deutsche-kolonie-jerusalem_deutsch.mp3 | סקירה על המושבה הגרמנית (German)|[[Datei:ISRAEL_MP3_008.jpg]]||מושבה גרמנית בירושלים}}{{#newBox:listbox}} | ||
==לקריאה נוספת בהמשך המאמר== | ==לקריאה נוספת בהמשך המאמר== | ||
| − | * [[סופם של הטמפלרים / כתובת טובה | + | * [[Israel:סופם של הטמפלרים / כתובת טובה|סופם של הטמפלרים / כתובת טובה]]{{#newBox:listbox}} |
| − | |||
| − | |||
==טיפים לקישורים== | ==טיפים לקישורים== | ||
* [http://he.wikipedia.org/wiki/המושבה_הגרמנית_%28ירושלים%29 המושבה הגרמנית (ירושלים)] | * [http://he.wikipedia.org/wiki/המושבה_הגרמנית_%28ירושלים%29 המושבה הגרמנית (ירושלים)] | ||
| Zeile 18: | Zeile 19: | ||
פרוייקט של [http://www.goethe.de/israel מכון גתה ישראל] | פרוייקט של [http://www.goethe.de/israel מכון גתה ישראל] | ||
| − | [[טקסט: גיזלה דאקס]] | + | [[Israel:טקסט: גיזלה דאקס|טקסט: גיזלה דאקס]] |
| − | [[צילום: נועה בן-שלום]] | + | [[Israel:צילום: נועה בן-שלום|צילום: נועה בן-שלום]] |
הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של [http://blog-admin.br-online.de/studio-tel-aviv/ רדיוARD/BR תל אביב] | הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של [http://blog-admin.br-online.de/studio-tel-aviv/ רדיוARD/BR תל אביב] | ||
Aktuelle Version vom 4. September 2020, 16:29 Uhr
מי שמשוטט לאיטו לאורכו של רחוב עמק רפאים בירושלים, יכול רק לנחש את קיומו של הכפר השוואבי הקטן, שהטמפלרים החלו לבנות אי אז בשנת 1873 בסמוך לעיר העתיקה. את הבית הראשון בשדה האבנים השומם בנה רב הטוחנים מתיאוס פרנק. מעל הפתח חקוקה עד היום הכתובת בבירור לעין כל: "עד כאן עזר ה'". אמונה נוצרית והתנ"ך היו חלק בלתי נפרד בכל יוזמותיהם הנועזות של הפייטיסטים החרוצים שביקשו לייבא את הקדמה המודרנית אל ארץ הקודש, ובתוך כך גם להעביר את ארץ הקודש אל בעלותם.
חיפה, יפו, תל אביב וירושלים
רבים מהם היו בעלי מלאכה מוכשרים. הם הכניסו לשימוש כלים חקלאיים חדשים ומערכות השקיה, יצרו מפעלי בטון ומרתפי יין, טיפחו את הגינות שלפני בתיהם, הקימו מגרש ספורט, בתי בירה וכמובן גם בתי עלמין. בית העלמין הטמפלרי של ירושלים נמצא ממש על רחוב עמק רפאים, חבוי מאחורי חומה ושערי ברזל גבוהים.
בית העלמין הוא בבחינת עדות גרמנית אחרונה מאותה תקופה, שכן הטמפלרים התיישבו קודם כל בחיפה, יפו ותל אביב, בטרם ייסדו את המושבה בירושלים שהגישה אליה הייתה קשה הרבה יותר. (כאן בא קישור ל"תחנה" ולבית וילאנד בתל אביב). הודות לפעילותם הנמרצת התפתחו במהרה שכונות העיר הגובלות במושבה — בקעה, תלפיות וקטמון, שם השתקעו גם ערבים-נוצרים אמידים רבים.
טיפים לקישורים
בעקבות גרמניה
פרוייקט של מכון גתה ישראל
הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של רדיוARD/BR תל אביב
