Israel:בוגדת בגרמניה – גיבורה בישראל: Unterschied zwischen den Versionen
Aus goethe.de
| Zeile 14: | Zeile 14: | ||
פרוייקט של [http://www.goethe.de/israel מכון גתה ישראל] | פרוייקט של [http://www.goethe.de/israel מכון גתה ישראל] | ||
| − | [[טקסט: גיזלה דאקס]] | + | [[Israel:טקסט: גיזלה דאקס|טקסט: גיזלה דאקס]] |
| − | [[צילום: נועה בן-שלום]] | + | [[Israel:צילום: נועה בן-שלום|צילום: נועה בן-שלום]] |
הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של [http://blog-admin.br-online.de/studio-tel-aviv/ רדיוARD/BR תל אביב] | הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של [http://blog-admin.br-online.de/studio-tel-aviv/ רדיוARD/BR תל אביב] | ||
Version vom 27. November 2012, 17:42 Uhr
אפילו ב-1960 עוד כינו אותה בוגדת ברפובליקה הפדרלית של מערב גרמניה בשל כך. בישראל, לעומת זאת, העריצוה על אומץ ליבה ממש כפי שהעריצוה על קולה. ומשום כך היה מותר לה מה שלפני כן היה אסור על כולם — לשיר שירים מתקופת רפובליקת ווימאר בשפת האם שלה. לבקשת קהל המאזינים הנלהב היא אף הגדילה לעשות וביצעה את השיר שהיה ללהיט בקרב חיילי הוורמאכט — ”לילי מרלן“ — מה שאגב התקבל בפחות התלהבות אצל חלק מהקהל.
בפברואר 1966 נסעה מרלן דיטריך לביקור נוסף בישראל. גם מביקור זה קיים תצלום, אשר כיכב על גבי העמוד הראשי של עיתון הארץ. ממש למרגלותיה יושב ראש עיריית ירושלים יליד וינה, טדי קולק. יריביו הפוליטיים תקפו אותו בחריפות דווקא בשל כך. אלא שאליבא דקולק, ”הפן המשמח ביותר של האפיזודה הזאת“ היה, כפי שחלק עם דיטריך במכתב אשר מיען לה לאחר כן, שהמנייה שלו אצל בנו עמוס הרקיעה שחקים בזכות העניין.
בעקבות גרמניה
פרוייקט של מכון גתה ישראל
הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של רדיוARD/BR תל אביב
