Israel:לכל המדינות חוץ מאשר לגרמניה / 50 שנות יחסים דיפלומטיים: Unterschied zwischen den Versionen
K (Newline insert before newBox via script) |
|||
(3 dazwischenliegende Versionen von 3 Benutzern werden nicht angezeigt) | |||
Zeile 9: | Zeile 9: | ||
'''50 שנות יחסים דיפלומטיים''' | '''50 שנות יחסים דיפלומטיים''' | ||
− | שני המנהיגים עמדו על דעתם אל מול התנגדות חריפה בקבינט, בפרלמנט ובקרב האוכלוסיה. הגרמנים, שעדיין לא העלו בדעתם שהם עומדים בפני | + | שני המנהיגים עמדו על דעתם אל מול התנגדות חריפה בקבינט, בפרלמנט ובקרב האוכלוסיה. הגרמנים, שעדיין לא העלו בדעתם שהם עומדים בפני "נס כלכלי", ראו את ארצם עומדת בחורבנה, והדבר האחרון שרצו היה שיזכירו להם את פשעיהם. ואילו הישראלים לא היו מוכנים לקבל כסף כפיצוי לרצח ששת המיליונים מבני עמם. |
− | הקשרים הדיפלומטים הרשמיים החלו ב-1965. כיום ישנם אפילו קונסולי כבוד גרמנים באילת ובחיפה.{{#newBox:}} | + | הקשרים הדיפלומטים הרשמיים החלו ב-1965. כיום ישנם אפילו קונסולי כבוד גרמנים באילת ובחיפה. |
− | {{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/3/3b/ISRAEL_18_deutsche-botschaft_hebrew.mp3 | סקירה על שגרירות גרמניה בתל אביב |[[Datei:ISRAEL_MP3_018.jpg]]||שגרירות גרמניה בתל אביב}}{{#newBox:listbox}} | + | {{#newBox:}} |
+ | {{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/3/3b/ISRAEL_18_deutsche-botschaft_hebrew.mp3 | סקירה על שגרירות גרמניה בתל אביב |[[Datei:ISRAEL_MP3_018.jpg]]||שגרירות גרמניה בתל אביב}} | ||
+ | {{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/2/29/ISRAEL_18_deutsche-botschaft_deutsch.mp3 | סקירה על שגרירות גרמניה בתל אביב (German)|[[Datei:ISRAEL_MP3_018.jpg]]|| שגרירות גרמניה בתל אביב}}{{#newBox:listbox}} | ||
==טיפים לקישורים== | ==טיפים לקישורים== | ||
* [http://www.tel-aviv.diplo.de/ ברוכים הבאים לשגרירות גרמניה בתל אביב] | * [http://www.tel-aviv.diplo.de/ ברוכים הבאים לשגרירות גרמניה בתל אביב] |
Aktuelle Version vom 4. September 2020, 16:29 Uhr
לכל המדינות חוץ מאשר לגרמניה
איש בישראל לא חשב כי התפתחות כזאת הוא בגדר האפשר עם יסוד המדינה ב-1948, כאשר הוחלט לאסור על כניסת גרמנים למדינה ועל נסיעת ישראלים לגרמניה. עד 1956 נכתב הערה בכל דרכון ישראלי לפיה הוא תקף לכל המדינות פרט לגרמניה. אף אחד לא רצה לחדש לעולם כל קשר לעולם עם העם אשר היה אחראי לשואה.
ואולם אינטרס לאומי ישראלי, פוליטיקת מוסר וריאל-פוליטיקה גרמנית לנוכח התפתחויות פוליטיות בינלאומיות, לצד שורה ארוכה של הסכמים בילטראליים הובילו לבסוף להתקרבות. אבן הפינה ליחסים הדו-צדדיים הייתה הסכם השילומים אשר נחתם בלוקסמבורג בספטמבר 1952 על ידי ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון ועל ידי קנצלר מערב גרמניה קונרד אדנאואר.
50 שנות יחסים דיפלומטיים
שני המנהיגים עמדו על דעתם אל מול התנגדות חריפה בקבינט, בפרלמנט ובקרב האוכלוסיה. הגרמנים, שעדיין לא העלו בדעתם שהם עומדים בפני "נס כלכלי", ראו את ארצם עומדת בחורבנה, והדבר האחרון שרצו היה שיזכירו להם את פשעיהם. ואילו הישראלים לא היו מוכנים לקבל כסף כפיצוי לרצח ששת המיליונים מבני עמם.
הקשרים הדיפלומטים הרשמיים החלו ב-1965. כיום ישנם אפילו קונסולי כבוד גרמנים באילת ובחיפה.
בעקבות גרמניה
פרוייקט של מכון גתה ישראל
הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של רדיוARD/BR תל אביב