Israel:אדריכלות באוהאוס בתל אביב: Unterschied zwischen den Versionen
Aus goethe.de
| Zeile 6: | Zeile 6: | ||
{{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/3/3b/ISRAEL_16_bauhaus_hebrew.mp3 | סקירה על ארכיטקטורת הבאוהאוס בתל אביב |[[Datei:ISRAEL_MP3_016.jpg]]||אדריכלות באוהאוס בתל אביב}}{{#newBox:listbox}} | {{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/3/3b/ISRAEL_16_bauhaus_hebrew.mp3 | סקירה על ארכיטקטורת הבאוהאוס בתל אביב |[[Datei:ISRAEL_MP3_016.jpg]]||אדריכלות באוהאוס בתל אביב}}{{#newBox:listbox}} | ||
==לקריאה נוספת בהמשך המאמר== | ==לקריאה נוספת בהמשך המאמר== | ||
| − | * [[אוונגרד בארכיטקטורה / מורשת בסכנה?]]{{#newBox:listbox}} | + | * [[Israel:אוונגרד בארכיטקטורה / מורשת בסכנה?|אוונגרד בארכיטקטורה / מורשת בסכנה?]]{{#newBox:listbox}} |
==טיפים לקישורים== | ==טיפים לקישורים== | ||
* [http://www.white-city.co.il/hebrew/index.htm אתר עיר לבנה] | * [http://www.white-city.co.il/hebrew/index.htm אתר עיר לבנה] | ||
| Zeile 14: | Zeile 14: | ||
פרוייקט של [http://www.goethe.de/israel מכון גתה ישראל] | פרוייקט של [http://www.goethe.de/israel מכון גתה ישראל] | ||
| − | [[טקסט: גיזלה דאקס]] | + | [[Israel:טקסט: גיזלה דאקס|טקסט: גיזלה דאקס]] |
| − | [[צילום: נועה בן-שלום]] | + | [[Israel:צילום: נועה בן-שלום|צילום: נועה בן-שלום]] |
הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של [http://blog-admin.br-online.de/studio-tel-aviv/ רדיוARD/BR תל אביב] | הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של [http://blog-admin.br-online.de/studio-tel-aviv/ רדיוARD/BR תל אביב] | ||
Version vom 27. November 2012, 17:38 Uhr
בחירה בבניין אחד לדוגמה אינה יכולה אלא רק לייצג אלפי דוגמאות אחרות לאדריכלות הבאוהאוס. תל אביב היא מבחינה זאת המוזיאון הגדול ביותר תחת כיפת השמיים בכלל. בשנת 2003 הוכרזה העיר כאתר מורשת עולמי על ידי ארגון אונסק"ו בזכותו של אוצר ייחודי זה. בעקבות ההכרזה התעוררה לבסוף גם התעניינות מקומית בעידן שכה הטביע את חותמו על העיר. החלו לשחזר ולשפץ את מה שנבנה בשנות ה-30 של המאה העשרים.
באותן שנים נמצאה תל אביב, שנוסדה ב-1909, בעיצומה של תנופת בנייה וצמיחה. עד למלחמת העולם השנייה מנתה העיר כבר כמאה אלף תושבים. בין המגיעים זה מקרוב היו גם אדריכלים רבים, בוגרים של בתי הספר לאדריכלות הטובים ביותר באירופה, בראש ובראשונה של גרמניה, ובכלל זה בית הספר של הבאוהאוס בדסאו, שנסגר ב-1933 על ידי הנאצים. בתל אביב שוב היו רשאים האדריכלים הגולים לבנות. סך הכל, כארבעת אלפים מבנים קמו באותה עת.
טיפים לקישורים
בעקבות גרמניה
פרוייקט של מכון גתה ישראל
הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של רדיוARD/BR תל אביב
