Israel:לחם גרמני בקיבוץ: Unterschied zwischen den Versionen
Aus goethe.de
| Zeile 1: | Zeile 1: | ||
[[Datei:ISRAEL_1_Beth-EL-Kibbutz-1.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]] | [[Datei:ISRAEL_1_Beth-EL-Kibbutz-1.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]] | ||
| − | עם זאת | + | עם זאת "הגרמנים מזכרון" מייצרים גם מוצרים יותר יומיומיים. הם אופים לחם לפי מתכון גרמני, אורים דבש, מייצרים מוצרי אטריות מקמח מלא ושמיכות פוך רכות. בחנות המפעל הכל מעוטר, איך לא, בתעודת כשרות. |
לצד כל אלה מוסיפים חברי בית אל לנהל גם משק חקלאי ומשק חי, שעמם החלו את דרכם. הם חיים בצניעות ובסגירות בתוך קהילתם. טלוויזיה, רדיו ועיתונים אינם מותרים בחייהם. העובדה שהם אינם מנסים ליצור קשר חברתי עם סביבתם עשויה להרגיע את אותם ישראלים שזמן רב שחשדו בהם במיסיונריות. | לצד כל אלה מוסיפים חברי בית אל לנהל גם משק חקלאי ומשק חי, שעמם החלו את דרכם. הם חיים בצניעות ובסגירות בתוך קהילתם. טלוויזיה, רדיו ועיתונים אינם מותרים בחייהם. העובדה שהם אינם מנסים ליצור קשר חברתי עם סביבתם עשויה להרגיע את אותם ישראלים שזמן רב שחשדו בהם במיסיונריות. | ||
Version vom 4. Dezember 2012, 09:53 Uhr
עם זאת "הגרמנים מזכרון" מייצרים גם מוצרים יותר יומיומיים. הם אופים לחם לפי מתכון גרמני, אורים דבש, מייצרים מוצרי אטריות מקמח מלא ושמיכות פוך רכות. בחנות המפעל הכל מעוטר, איך לא, בתעודת כשרות.
לצד כל אלה מוסיפים חברי בית אל לנהל גם משק חקלאי ומשק חי, שעמם החלו את דרכם. הם חיים בצניעות ובסגירות בתוך קהילתם. טלוויזיה, רדיו ועיתונים אינם מותרים בחייהם. העובדה שהם אינם מנסים ליצור קשר חברתי עם סביבתם עשויה להרגיע את אותם ישראלים שזמן רב שחשדו בהם במיסיונריות.
במשך זמן רב גם פיתוח מסנן המגן שלהם נתפס כפרוייקט משונה, עד למלחמת המפרץ כאשר ישראל חששה לראשונה מפני טילים עיראקיים נושאי ראש נפץ כימי. לאחר אירועי 11 בספטמבר גדל הביקוש העולמי למוצריהם עד כדי כך שהחלו להעסיק גם פועלים ישראלים.
בעקבות גרמניה
פרוייקט של מכון גתה ישראל
הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של רדיוARD/BR תל אביב
