Israel:בתי הנחושת בחיפה: Unterschied zwischen den Versionen

Version vom 27. November 2012, 17:59 Uhr (Quelltext anzeigen) Matthias Proske (Diskussion | Beiträge) ← Zum vorherigen Versionsunterschied		Version vom 4. Dezember 2012, 09:58 Uhr (Quelltext anzeigen) GI Israel (Diskussion | Beiträge) Zum nächsten Versionsunterschied →
Zeile 1:		Zeile 1:
	[[Datei:ISRAEL_2_kupferhaeuser_1.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]]		[[Datei:ISRAEL_2_kupferhaeuser_1.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]]
−	"קחו עמכם לפלסטינה בית נחושת. כך תתגוררו בחלל קריר גם בשרב היוקד ביותר". את הסיסמה הזאת פירסמה בזמנו החברה ”הירש מפעלי נחושת ופליז“ (Hirsch Kupfer und Messingwerke AG) c בשבועון היהודי-גרמני החשוב, ”הידישה רונדשאו“ (Jüdische Rundschau). כאשר היזם היהודי-גרמני זיגמונד הירש החל בתחילת 1931 לייצר בתי נחושת באברסוואלדה (Eberswalde),לנגד עיניו עמדה תכלית כפולה: ראשית, מפעלו לא עבד בתפוקה מירבית, בשעה שברפוליקת ווימאר היה מחסור בדירות; שנית, הוא רצה להשיא תרומה לבניינה של מדינת היהודים העתידית.	+	"קחו עמכם לפלסטינה בית נחושת. כך תתגוררו בחלל קריר גם בשרב היוקד ביותר". את הסיסמה הזאת פירסמה בזמנו החברה "הירש מפעלי נחושת ופליז" (Hirsch Kupfer und Messingwerke AG) c בשבועון היהודי-גרמני החשוב, "הידישה רונדשאו“ (Jüdische Rundschau). כאשר היזם היהודי-גרמני זיגמונד הירש החל בתחילת 1931 לייצר בתי נחושת באברסוואלדה (Eberswalde),לנגד עיניו עמדה תכלית כפולה: ראשית, מפעלו לא עבד בתפוקה מירבית, בשעה שברפוליקת ווימאר היה מחסור בדירות; שנית, הוא רצה להשיא תרומה לבניינה של מדינת היהודים העתידית.
	[[Datei:ISRAEL_2_kupferhaeuser_2.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]]		[[Datei:ISRAEL_2_kupferhaeuser_2.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]]
−	המדובר היה בבתים טרומיים עשויים לוחות נחושת, שבאופן מיטיבי היו יכולים להיות מורכבים ומוכנים לשימוש תוך יממה. שיטת הבנייה בלוחות פותחה ב-1929 על ידי הארכיטקט רוברט קראפט והמהנדס פרידריך פרסטר. שנתיים לאחר מכן, זכה המיזם שלהם ב”גרנד פרי“ בתערוכה הקולוניאלית בפאריז. המשימה לשפר את טיפוסי הבתים הראשונים נפלה על כתפיו של הארכיטקט הנודע ואלטר גרופיוס. הוא שיווה להם עיצוב ”יותר מודרני“ בכך, למשל, שהניח עליהם גגות שטוחים. בגרמניה כונו הדגמים השונים בשמות ”מעיין חיים“ (Lebensquell), ”חלום אביב“ (Frühlingstraum), ”מעשיית נחושת“ (Kupfermärchen) או ”אור השמש“ (Sonnenschein).{{#newBox:}}	+	המדובר היה בבתים טרומיים עשויים לוחות נחושת, שבאופן מיטיבי היו יכולים להיות מורכבים ומוכנים לשימוש תוך יממה. שיטת הבנייה בלוחות פותחה ב-1929 על ידי הארכיטקט רוברט קראפט והמהנדס פרידריך פרסטר. שנתיים לאחר מכן, זכה המיזם שלהם ב"גרנד פרי" בתערוכה הקולוניאלית בפאריז. המשימה לשפר את טיפוסי הבתים הראשונים נפלה על כתפיו של הארכיטקט הנודע ואלטר גרופיוס. הוא שיווה להם עיצוב "יותר מודרני" בכך, למשל, שהניח עליהם גגות שטוחים. בגרמניה כונו הדגמים השונים בשמות "מעיין חיים" (Lebensquell), "חלום אביב" (Frühlingstraum), ”מעשיית נחושת" (Kupfermärchen) או "אור השמש" (Sonnenschein).{{#newBox:}}
	{{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/5/5b/ISRAEL_2_kupferhaeuser_hebrew.mp3 | סקירה על בתי הנחושת|[[Datei:ISRAEL_MP3_002.jpg]]||בתי הנחושת בחיפה}}{{#newBox:listbox}}		{{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/5/5b/ISRAEL_2_kupferhaeuser_hebrew.mp3 | סקירה על בתי הנחושת|[[Datei:ISRAEL_MP3_002.jpg]]||בתי הנחושת בחיפה}}{{#newBox:listbox}}
	==לקריאה נוספת בהמשך המאמר==		==לקריאה נוספת בהמשך המאמר==

---

Version vom 4. Dezember 2012, 09:58 Uhr

"קחו עמכם לפלסטינה בית נחושת. כך תתגוררו בחלל קריר גם בשרב היוקד ביותר". את הסיסמה הזאת פירסמה בזמנו החברה "הירש מפעלי נחושת ופליז" (Hirsch Kupfer und Messingwerke AG) c בשבועון היהודי-גרמני החשוב, "הידישה רונדשאו“ (Jüdische Rundschau). כאשר היזם היהודי-גרמני זיגמונד הירש החל בתחילת 1931 לייצר בתי נחושת באברסוואלדה (Eberswalde),לנגד עיניו עמדה תכלית כפולה: ראשית, מפעלו לא עבד בתפוקה מירבית, בשעה שברפוליקת ווימאר היה מחסור בדירות; שנית, הוא רצה להשיא תרומה לבניינה של מדינת היהודים העתידית.

המדובר היה בבתים טרומיים עשויים לוחות נחושת, שבאופן מיטיבי היו יכולים להיות מורכבים ומוכנים לשימוש תוך יממה. שיטת הבנייה בלוחות פותחה ב-1929 על ידי הארכיטקט רוברט קראפט והמהנדס פרידריך פרסטר. שנתיים לאחר מכן, זכה המיזם שלהם ב"גרנד פרי" בתערוכה הקולוניאלית בפאריז. המשימה לשפר את טיפוסי הבתים הראשונים נפלה על כתפיו של הארכיטקט הנודע ואלטר גרופיוס. הוא שיווה להם עיצוב "יותר מודרני" בכך, למשל, שהניח עליהם גגות שטוחים. בגרמניה כונו הדגמים השונים בשמות "מעיין חיים" (Lebensquell), "חלום אביב" (Frühlingstraum), ”מעשיית נחושת" (Kupfermärchen) או "אור השמש" (Sonnenschein).