Israel:דגם יפו: Unterschied zwischen den Versionen
Aus goethe.de
| Zeile 1: | Zeile 1: | ||
[[Datei:ISRAEL_2_kupferhaeuser_3.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]] | [[Datei:ISRAEL_2_kupferhaeuser_3.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]] | ||
| − | עבור פלסטינה-א"י פותחו דגמים חדשים יעודיים, שנשאו את השמות יפו, ירושלים, תל אביב ולבנון. כחלק מהתאמתם לתנאי האקלים המקומיים הם צוידו | + | עבור פלסטינה-א"י פותחו דגמים חדשים יעודיים, שנשאו את השמות יפו, ירושלים, תל אביב ולבנון. כחלק מהתאמתם לתנאי האקלים המקומיים הם צוידו ב"קירות ניתנים לשטיפה" אשר נועדו להגן עליהם בפני "מזיקים וחרקים". הדגם הקטן ביותר בעל 70 מטרים רבועים לשימוש עלה 6550 מארק. תמורת מארק אחד לכל קילוגרם הובלו הבתים הפרטיים הארוזים מן המפעל באברסוואלדה אל המבורג ומשם המשיכו באוניה אל נמל חיפה. |
כתריסר בתים טרומיים כגון אלה אכן מצאו את דרכם אל פלסטינה באותם הימים. שלושה מהם ניצבים עד היום על הר הכרמל בחיפה (בין היתר ברחובות תל מאנה וליאונרדו דה וינצ'י) ואחד על הר כנען ליד צפת (כתובת: הר כנען, אירוח רוקנשטין). היום הם מוגנים כבתים לשימור. | כתריסר בתים טרומיים כגון אלה אכן מצאו את דרכם אל פלסטינה באותם הימים. שלושה מהם ניצבים עד היום על הר הכרמל בחיפה (בין היתר ברחובות תל מאנה וליאונרדו דה וינצ'י) ואחד על הר כנען ליד צפת (כתובת: הר כנען, אירוח רוקנשטין). היום הם מוגנים כבתים לשימור. | ||
| − | שני צעירים גרמנים אשר חקרו באופן יסודי פרקים לא מוכרים אלה בהיסטוריה האדריכלית הישראלית-גרמנית סיפרו את סיפורם בספר | + | שני צעירים גרמנים אשר חקרו באופן יסודי פרקים לא מוכרים אלה בהיסטוריה האדריכלית הישראלית-גרמנית סיפרו את סיפורם בספר "מכולת מולדת" (”Heimatcontainer“, מאת פרידריך פון בוריס וינס-אובה פישר, הופיע בהוצאת זורקאמפ ב-2009 [בגרמנית]). הספר מתחקה אחר תולדות הבתים כמו גם אחר סיפורי החיים של בעליהם ודיירהם לשעבר.{{#newBox:}} |
{{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/5/5b/ISRAEL_2_kupferhaeuser_hebrew.mp3 | סקירה על בתי הנחושת|[[Datei:ISRAEL_MP3_002.jpg]]||בתי הנחושת בחיפה}}{{#newBox:listbox}} | {{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/5/5b/ISRAEL_2_kupferhaeuser_hebrew.mp3 | סקירה על בתי הנחושת|[[Datei:ISRAEL_MP3_002.jpg]]||בתי הנחושת בחיפה}}{{#newBox:listbox}} | ||
==טיפים לקישורים== | ==טיפים לקישורים== | ||
Version vom 4. Dezember 2012, 10:08 Uhr
עבור פלסטינה-א"י פותחו דגמים חדשים יעודיים, שנשאו את השמות יפו, ירושלים, תל אביב ולבנון. כחלק מהתאמתם לתנאי האקלים המקומיים הם צוידו ב"קירות ניתנים לשטיפה" אשר נועדו להגן עליהם בפני "מזיקים וחרקים". הדגם הקטן ביותר בעל 70 מטרים רבועים לשימוש עלה 6550 מארק. תמורת מארק אחד לכל קילוגרם הובלו הבתים הפרטיים הארוזים מן המפעל באברסוואלדה אל המבורג ומשם המשיכו באוניה אל נמל חיפה.
כתריסר בתים טרומיים כגון אלה אכן מצאו את דרכם אל פלסטינה באותם הימים. שלושה מהם ניצבים עד היום על הר הכרמל בחיפה (בין היתר ברחובות תל מאנה וליאונרדו דה וינצ'י) ואחד על הר כנען ליד צפת (כתובת: הר כנען, אירוח רוקנשטין). היום הם מוגנים כבתים לשימור.
שני צעירים גרמנים אשר חקרו באופן יסודי פרקים לא מוכרים אלה בהיסטוריה האדריכלית הישראלית-גרמנית סיפרו את סיפורם בספר "מכולת מולדת" (”Heimatcontainer“, מאת פרידריך פון בוריס וינס-אובה פישר, הופיע בהוצאת זורקאמפ ב-2009 [בגרמנית]). הספר מתחקה אחר תולדות הבתים כמו גם אחר סיפורי החיים של בעליהם ודיירהם לשעבר.
בעקבות גרמניה
פרוייקט של מכון גתה ישראל
הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של רדיוARD/BR תל אביב
