Israel:מלחמת השפות/דקליים של איינשטיין: Unterschied zwischen den Versionen
Aus goethe.de
K |
|||
| Zeile 1: | Zeile 1: | ||
'''מלחמת השפות''' | '''מלחמת השפות''' | ||
| − | העובדה שההרצאות הראשונה ניתנו בעברית לא הייתה בשום פנים ואופן מובנת מאליה. לפני כן ניטשה | + | העובדה שההרצאות הראשונה ניתנו בעברית לא הייתה בשום פנים ואופן מובנת מאליה. לפני כן ניטשה "מלחמת השפות" הידועה שנסובה סביב השאלה אם הלימודים יערכו בגרמנית או בעברית. לטובת הגרמנית שיחקה העובדה שזו הייתה שפת המדע השלטת דאז ושפרופסורים רבים הגיעו מגרמניה והעדיפו ללמד בשפת אימם. אולם בסופו של דבר הייתה ידו של האגף הציוני על העליונה והעברית ניצחה כשפת הלימוד. |
[[Datei:ISRAEL_4_technion-haifa_2.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]] | [[Datei:ISRAEL_4_technion-haifa_2.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]] | ||
'''דקליים של איינשטיין''' | '''דקליים של איינשטיין''' | ||
| Zeile 7: | Zeile 7: | ||
כבר ב-1923 קמה הועדה הגרמנית למען המכון הטכנולוגי בחיפה, שהיושב בראשה היה אלברט אינשטיין. חתן פרס נובל היהודי-גרמני נטע כאן זוג דקלים העומדים לפני מבנה הטכניון הישן עד עצם היום הזה. אגודת הטכניון הזו, הותיקה ביותר בעולם, נאלצה להפסיק את עבודתה ב-1933, ונוסדה מחדש ב-1982 בהנובר. | כבר ב-1923 קמה הועדה הגרמנית למען המכון הטכנולוגי בחיפה, שהיושב בראשה היה אלברט אינשטיין. חתן פרס נובל היהודי-גרמני נטע כאן זוג דקלים העומדים לפני מבנה הטכניון הישן עד עצם היום הזה. אגודת הטכניון הזו, הותיקה ביותר בעולם, נאלצה להפסיק את עבודתה ב-1933, ונוסדה מחדש ב-1982 בהנובר. | ||
| − | בעת הכרזת העצמאות מנה הטכניון 680 סטודנטים. מיד לאחריה הוא | + | בעת הכרזת העצמאות מנה הטכניון 680 סטודנטים. מיד לאחריה הוא "עלה על גדותיו" מרוב סטודנטים. ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, ייעד שטח בן 1,325 דונם בפאתי העיר חיפה עבור הקמפוס החדש, אותו בחר בעצמו. מאז הספיק הטכניון לנפק שלושה חתני פרס נובל: הפיזיקאי דן שכטמן שזכה בפרס נובל לכימיה ב-2011, ושני הפרופסורים מן הפקולטה לרפואה, אברם הרשקו ואהרון צ'חנובר, שזכו בפרס ב-2004.{{#newBox:}} |
{{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/f/f1/ISRAEL_4_technion-haifa_hebrew.mp3 | סקירה על הטכניון|[[Datei:ISRAEL_MP3_004.jpg]]||הטכניון בחיפה}} | {{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/f/f1/ISRAEL_4_technion-haifa_hebrew.mp3 | סקירה על הטכניון|[[Datei:ISRAEL_MP3_004.jpg]]||הטכניון בחיפה}} | ||
{{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/4/40/ISRAEL_4_technion-haifa_deutsch.mp3 | סקירה על הטכניון (German)|[[Datei:ISRAEL_MP3_004.jpg]]||הטכניון בחיפה}}{{#newBox:listbox}} | {{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/4/40/ISRAEL_4_technion-haifa_deutsch.mp3 | סקירה על הטכניון (German)|[[Datei:ISRAEL_MP3_004.jpg]]||הטכניון בחיפה}}{{#newBox:listbox}} | ||
Version vom 1. Januar 2013, 11:03 Uhr
מלחמת השפות
העובדה שההרצאות הראשונה ניתנו בעברית לא הייתה בשום פנים ואופן מובנת מאליה. לפני כן ניטשה "מלחמת השפות" הידועה שנסובה סביב השאלה אם הלימודים יערכו בגרמנית או בעברית. לטובת הגרמנית שיחקה העובדה שזו הייתה שפת המדע השלטת דאז ושפרופסורים רבים הגיעו מגרמניה והעדיפו ללמד בשפת אימם. אולם בסופו של דבר הייתה ידו של האגף הציוני על העליונה והעברית ניצחה כשפת הלימוד.
דקליים של איינשטיין
כבר ב-1923 קמה הועדה הגרמנית למען המכון הטכנולוגי בחיפה, שהיושב בראשה היה אלברט אינשטיין. חתן פרס נובל היהודי-גרמני נטע כאן זוג דקלים העומדים לפני מבנה הטכניון הישן עד עצם היום הזה. אגודת הטכניון הזו, הותיקה ביותר בעולם, נאלצה להפסיק את עבודתה ב-1933, ונוסדה מחדש ב-1982 בהנובר.
בעת הכרזת העצמאות מנה הטכניון 680 סטודנטים. מיד לאחריה הוא "עלה על גדותיו" מרוב סטודנטים. ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, ייעד שטח בן 1,325 דונם בפאתי העיר חיפה עבור הקמפוס החדש, אותו בחר בעצמו. מאז הספיק הטכניון לנפק שלושה חתני פרס נובל: הפיזיקאי דן שכטמן שזכה בפרס נובל לכימיה ב-2011, ושני הפרופסורים מן הפקולטה לרפואה, אברם הרשקו ואהרון צ'חנובר, שזכו בפרס ב-2004.
בעקבות גרמניה
פרוייקט של מכון גתה ישראל
הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של רדיוARD/BR תל אביב
