Israel:מה נשאר בעצם לאחר המשבר והאסון?: Unterschied zwischen den Versionen

Aus goethe.de
Wechseln zu: Navigation, Suche
K
Zeile 1: Zeile 1:
כך ניסח מרטין בובר את תכניתם באופן קונקרטי יותר בכנס הייסוד: ”העניין עבורי מבחינה אנושית הוא שכל הנותר מיהדות גרמניה יכונס ויוקם לתחיה סביב עבודה רוחנית. היהדות הגרמנית הייתה אחת מן התופעות הייחודיות ביותר בהיסטוריה הגרמנית [...] מה באמת שרד לאחר המשבר הקטסטרופה? מחקר חי ונושם אינו אפשרי; מה שאפשרי הוא עבודה רוחנית.את יהבו השליך בובר על הדור החדש ההולך וצומח. משום כך סבר כי יש לכתוב ולפרסם בעברית.  
+
כך ניסח מרטין בובר את תכניתם באופן קונקרטי יותר בכנס הייסוד: "העניין עבורי מבחינה אנושית הוא שכל הנותר מיהדות גרמניה יכונס ויוקם לתחיה סביב עבודה רוחנית. היהדות הגרמנית הייתה אחת מן התופעות הייחודיות ביותר בהיסטוריה הגרמנית [...] מה באמת שרד לאחר המשבר הקטסטרופה? מחקר חי ונושם אינו אפשרי; מה שאפשרי הוא עבודה רוחנית." את יהבו השליך בובר על הדור החדש ההולך וצומח. משום כך סבר כי יש לכתוב ולפרסם בעברית.  
  
 
[[Datei:ISRAEL_10_baeck-institut_4.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]]
 
[[Datei:ISRAEL_10_baeck-institut_4.jpg|750px|thumb|left|© Goethe-Institut]]
כיום, מכון ליאו בק הירושלמי הוא מוסד המחקר הישראלי המוביל להיסטוריה ותרבות של יהדות גרמניה ומרכז אירופה. המכון תומך במדענים צעירים בעלי מחקר מבטיח, מפרסם מקורות וספרות מחקרית בעברית, אנגלית וגרמנית. מאז 1993 הוא מוציא לאור גם את ה”אלמנך היהודי“ בשפה הגרמנית (המופיע בהוצאה משותפת של זורקאמפ וההוצאה לאור היהודית [Jüdische Verlag]). פרסום זה מחדש מסורת יהודית גרמנית ישנה אשר נפסקה ב-1933 — האלמנך היהודי הופיעה לראשונה בשנת 1902 בברלין.
+
כיום, מכון ליאו בק הירושלמי הוא מוסד המחקר הישראלי המוביל להיסטוריה ותרבות של יהדות גרמניה ומרכז אירופה. המכון תומך במדענים צעירים בעלי מחקר מבטיח, מפרסם מקורות וספרות מחקרית בעברית, אנגלית וגרמנית. מאז 1993 הוא מוציא לאור גם את ה"אלמנך היהודי" בשפה הגרמנית (המופיע בהוצאה משותפת של זורקאמפ וההוצאה לאור היהודית [Jüdische Verlag]). פרסום זה מחדש מסורת יהודית גרמנית ישנה אשר נפסקה ב-1933 — האלמנך היהודי הופיעה לראשונה בשנת 1902 בברלין.
  
אחד מן הכרכים האחרונים מוקדש ל”יקים“, היהודים ממוצא גרמני.{{#newBox:}}
+
אחד מן הכרכים האחרונים מוקדש ל"יקים", היהודים ממוצא גרמני.{{#newBox:}}
 
{{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/c/cd/ISRAEL_10_baeck-institut_hebrew.mp3 | מכון ליאו בק בירושלים סקירה על|[[Datei:ISRAEL_MP3_010.jpg]]||מכון ליאו בק בירושלים}}
 
{{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/c/cd/ISRAEL_10_baeck-institut_hebrew.mp3 | מכון ליאו בק בירושלים סקירה על|[[Datei:ISRAEL_MP3_010.jpg]]||מכון ליאו בק בירושלים}}
 
{{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/7/7a/ISRAEL_10_baeck-institut_deutsch.mp3 | מכון ליאו בק בירושלים סקירה על (German)|[[Datei:ISRAEL_MP3_010.jpg]]||מכון ליאו בק בירושלים}}{{#newBox:listbox}}
 
{{#Audio: http://lbs.goethe.de/mediawiki/images/7/7a/ISRAEL_10_baeck-institut_deutsch.mp3 | מכון ליאו בק בירושלים סקירה על (German)|[[Datei:ISRAEL_MP3_010.jpg]]||מכון ליאו בק בירושלים}}{{#newBox:listbox}}

Version vom 1. Januar 2013, 11:16 Uhr

כך ניסח מרטין בובר את תכניתם באופן קונקרטי יותר בכנס הייסוד: "העניין עבורי מבחינה אנושית הוא שכל הנותר מיהדות גרמניה יכונס ויוקם לתחיה סביב עבודה רוחנית. היהדות הגרמנית הייתה אחת מן התופעות הייחודיות ביותר בהיסטוריה הגרמנית [...] מה באמת שרד לאחר המשבר הקטסטרופה? מחקר חי ונושם אינו אפשרי; מה שאפשרי הוא עבודה רוחנית." את יהבו השליך בובר על הדור החדש ההולך וצומח. משום כך סבר כי יש לכתוב ולפרסם בעברית.

© Goethe-Institut

כיום, מכון ליאו בק הירושלמי הוא מוסד המחקר הישראלי המוביל להיסטוריה ותרבות של יהדות גרמניה ומרכז אירופה. המכון תומך במדענים צעירים בעלי מחקר מבטיח, מפרסם מקורות וספרות מחקרית בעברית, אנגלית וגרמנית. מאז 1993 הוא מוציא לאור גם את ה"אלמנך היהודי" בשפה הגרמנית (המופיע בהוצאה משותפת של זורקאמפ וההוצאה לאור היהודית [Jüdische Verlag]). פרסום זה מחדש מסורת יהודית גרמנית ישנה אשר נפסקה ב-1933 — האלמנך היהודי הופיעה לראשונה בשנת 1902 בברלין.

אחד מן הכרכים האחרונים מוקדש ל"יקים", היהודים ממוצא גרמני.

מכון ליאו בק בירושלים סקירה על

מכון ליאו בק בירושלים סקירה על


fileISRAEL MP3 010.jpg

מכון ליאו בק בירושלים סקירה על (German)

מכון ליאו בק בירושלים סקירה על (German)


fileISRAEL MP3 010.jpg

טיפים לקישורים

בעקבות גרמניה

פרוייקט של מכון גתה ישראל

טקסט: גיזלה דאקס

צילום: נועה בן-שלום

הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של רדיוARD/BR תל אביב