לכל המדינות חוץ מאשר לגרמניה / 50 שנות יחסים דיפלומטיים
Aus goethe.de
Version vom 1. Januar 2013, 13:46 Uhr von GI Israel (Diskussion | Beiträge)
לכל המדינות חוץ מאשר לגרמניה
איש בישראל לא חשב כי התפתחות כזאת הוא בגדר האפשר עם יסוד המדינה ב-1948, כאשר הוחלט לאסור על כניסת גרמנים למדינה ועל נסיעת ישראלים לגרמניה. עד 1956 נכתב הערה בכל דרכון ישראלי לפיה הוא תקף לכל המדינות פרט לגרמניה. אף אחד לא רצה לחדש לעולם כל קשר לעולם עם העם אשר היה אחראי לשואה.
ואולם אינטרס לאומי ישראלי, פוליטיקת מוסר וריאל-פוליטיקה גרמנית לנוכח התפתחויות פוליטיות בינלאומיות, לצד שורה ארוכה של הסכמים בילטראליים הובילו לבסוף להתקרבות. אבן הפינה ליחסים הדו-צדדיים הייתה הסכם השילומים אשר נחתם בלוקסמבורג בספטמבר 1952 על ידי ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון ועל ידי קנצלר מערב גרמניה קונרד אדנאואר.
50 שנות יחסים דיפלומטיים
שני המנהיגים עמדו על דעתם אל מול התנגדות חריפה בקבינט, בפרלמנט ובקרב האוכלוסיה. הגרמנים, שעדיין לא העלו בדעתם שהם עומדים בפני "נס כלכלי", ראו את ארצם עומדת בחורבנה, והדבר האחרון שרצו היה שיזכירו להם את פשעיהם. ואילו הישראלים לא היו מוכנים לקבל כסף כפיצוי לרצח ששת המיליונים מבני עמם.
הקשרים הדיפלומטים הרשמיים החלו ב-1965. כיום ישנם אפילו קונסולי כבוד גרמנים באילת ובחיפה.
בעקבות גרמניה
פרוייקט של מכון גתה ישראל
הקלטות קול: יעל גולדמן ודור גליק, בסיוע הנדיב של רדיוARD/BR תל אביב
