המושבה שרונה בתל אביב

© Goethe-Institut

מעל לקמרון הדלת מתנוסס באותיות גותיות הכיתוב "Gebaut 1872" ("נבנה ב-1872"). תריסי העץ של הבתים הפרטיים בני שתי הקומות נושאים דמויות זעירות מברזל יצוק. בפנים מרוצפים הבתים ברצפות עץ סולידיות ואילו הקירות מצוירים בדוגמאות קישוט שבלוניות. פיסת מולדת גרמנית נושנה במרכזה של תל אביב, המשופצת בימים אלה בהשקעה מרובה. מקום זה, המוקף מגדלי משרדים בעלי חזיתות הייטק עשויות זכוכית, עתיד להפוך בקרוב אי קסום של רוגע עם בתי קפה ומסעדות אשר יזכיר את המושבה הגרמנית משכבר הימים, שרונה.

© Goethe-Institut

היסטוריה מפוצלת

המושבה שרונה זוכה למקום זה של כבוד בהיסטוריה העירונית בראש ובראשונה הודות למאמציהם העיקשים של חסידי השימור. המושבה נוסדה בזמנו על ידי הטמפלרים הגרמנים, אשר גמלו בליבם לחפש את ישועתם בארץ הישועות, ארץ הקודש. מורשתם מעוררת בישראל רגשות סותרים עד עצם היום. שכן האוכלוסיה הפרוטסטנטית, אשר מנתה כ-2000 נפש, הייתה אחראית לתנופת פיתוח מודרני מרשים בא"י-פלסטינה ובישוביה באותה העת: הארכיטקטורה, החקלאות, התחבורה - כל אלה שימשו דוגמה ומופת עבור ראשוני החלוצים היהודים. אלא שבשנות השלושים רבים מהם הוכיחו עצמם גם כחסידים נלהבים של הנאציזם - ובכך חרצו לשבט את גורלם שלהם.